קטגוריות
את וגופך

פרוביוטיקה או פרהביוטיקה?

המונח פרוביוטיקה מתייחס לגורמים (לרב חיידקים) שמשפיעים לטובה על בריאותנו. מי הם החיידקים הטובים? מי פחות טובים?. כמה נתונים שאולי ישנו את מה שידעת עד היום.

למרות שפרו-ביוטיקה ופרה-ביוטיקה נשמעות ממש דומות, אז מה זה בעצם? ואיך זה שהחיידקים בגוף כל-כך חשובים שאנחנו רוצים לדאוג לרווחה שלהם? ולמה חשוב להבדיל בין תכשירים של פרוביוטיקה לפרוביוטיקה טבעית.

פרו=בעד ביוטיקה=חיים. לרב המונח מתאר מוצרים לא טבעיים שניתנים לתמיכה בשגשוג חיידקי המעיים. לרב אחרי נטילת אנטביוטיקה (בהמשך אסביר למה הם פחות מומלצים).

נתחיל מלהבין את העולם המסתורי של החיידקים:

    מי הם החבר'ה הטובים בסיפור?

    החיידקים שלנו מתקיימים באופן טבעי ובריא במעיים שלנו והם אלה שדואגים לבריאות שלנו, עד כדי כך שאם לא יתקיימו בגופנו אנחנו נמות. מחקרים מוכיחים שהם אחראים ל70% מההגנה של מערכת החיסון שלנו, יש להם חלק חשוב בייצור האנרגיה בגוף, ובמניעת מחלות מטבוליות (סכרת, השמנה) החיידקים האלה אפילו קובעים את מצבי-הרוח שלנו. בעצם, הפרוביוטיקה אמורה לתמוך בבריאות החיידקים האלה, אבל המציאות מעט שונה.

    מי הם החבר'ה ה"רעים":

    במעיים שלנו מתקיימות מלחמות יומיומיות נצחיות בין ה Good Guys ל- Bad Guys שלא יבישו מערבון קלאסי. במצב בריאות החיידקים הטובים מיישבים את השטח, כלומר מתרבים ומגדלים ילדים בנחת הפולשים הרעים מבחוץ, תמיד מאיימים לתקוף. כאשר חיידקי-המעיים הטובים חלשים ומובסים על ידי 'הרעים' הגוף נהיה חולה. הנשק של הרופא הם כדורי אנטיביוטיקה שמחסלים את כוחות הרשע אבל גם חיידקינו הטובים.

    עידן הפרה-ביוטיקה

    הפרה-ביוטיקה היא המזון שעוזר לשגשוג אוכלוסיית החיידקים הטבעית והטובה של גופנו ושומר על איזון החיידקים הטובים בגופנו.

    מרגע שנולדנו, אנחנו מפתחים אוכלוסיית חיידקים בגופנו. התהליך מתחיל מתחילים כבר בהנקה. האוכלוסיה היא אישית שלנו, מותאמת לסביבת החיים שלנו.

    המונח פרהביוטיקה  – הוגדר לראשונה ב1995  כ"רכיב מותסס המאפשר שינויים ספציפיים בהרכב החיידקים במעיים או בפעילותן ומעניק יתרונות לרווחתו (well-being) ובריאותו של הפונדקאי האנושי". כיום מוסב המונח למזונות וגם לתכשירים מלאכותיים שאמורים לעזור בשגשוג אוכלוסית החיידקים המקורית במעיים ורוב החיפושים בגוגל ל'פרה-ביוטיקה', יובילו למוצרים מתועשים ותוספי-סיבים. אך קיימת אופציה טבעית וקלה להכנה בבית: ראו למטה לינק להכנת מותססים.

    ניתן להכיר את דעתם המלומדת של חוקרים במכון ויצמן על השפעת הפרוביוטיקה המתועשת – בגליון מס.93 שפרסמו.

    מי הם מזונות פרה-ביוטיים ומהי השתלת צואה?

    אם נאלצנו לקחת אנטיביוטיקה ואוכלוסיית החיידקים הטבעיים נחלשה, כיצד ניתן לחדש אותה? נתחיל מהקל אל הכבד.

    מזונות פרה-ביוטיים מותססים, הם הפתרון הקל והטבעי. הרופאים לא ידברו אתכם על כרוב כבוש, וכאן תוכלו לקרוא על כך (כולל מתכונים) והסבר מדוע מדובר במוצר טבעי ולא מוצרי-המדף הכבושים הנמכרים בסופר. אחד מהחומרים הפרהביוטייים החשובים ביותר הוא Fructooligosacchride – FOS, שנמצא בכמות הגדולה ביותר בארטישוק ירושלמי, אבל גם בארטישוק רגיל, שום, כרשה, בצל, בננה, שיבולת שועל, תפוחי עץ, קקאו וסובין חיטה. 

    השתלת צואה , מוכרת היום כפתרון יעיל ביותר. רעיון קצת קשה לעיכול? ההיגיון הוא שבשעת הצורך, הכי מתאים להשתיל לאדם את אוכלוסיית החיידקים הספציפית שלו. (כמו שמשתילים עור ממקום אחד בגוף למקום אחר). בפועל, אנשים בריאים עדיין לא שומרים בצד דגימת צואה משל עצמם והפתרון הרווח היום בעולם הוא בנייה של "בנק צואה". כרגע יש לנו אחד כזה בארץ,  באיכילוב. (לקריאת כתבה בנושא בYnet). ואני מאמינה שיהפוך שכיח כמו הבנקים של תרומות הדם.

    הקשר בין אופן הלידה למיקרוביום של היילוד מוזמנים לקרוא שיחה מעניינת עם דר' עומרי קורן. כבר בזמן הלידה מתחילה בנייה של מערכת החיסון של התינוק. מה ההבדל בין לידה ואגינלית לקיסרית? וכיצד חיידקים משפיעים על המצב הנפשי ועל ההתנהגות שלנו?.

    אפשר לסיים כאן ולגשת להכנת כבוש כרוב.

    למבקשים הסבר מעמיק למה מוצרי-הפרוביוטיקה פחות מומלצים:

    אחרי שהאנטביוטיקה קוטלת חלק מ"החבר'ה הטובים". באה הפרוביוטיקה המתועשת כביכול, לחזק ואת אוכלוסיית החיידקים הטובים. בפועל, מדענים טוענים שהיא לא ממש מועילה.

    מדוע מומלץ להמנע ממוצרי-הפרוביוטיקה:

    1. לכל אחד מאיתנו הרכב-חיידקים שונה בגוף ולכן תוסף גנרי (תוספי מדף) לא יכול להתאים לכל האנשים, והתעשיה לא יכול לייצר אינסוף מוצרים בהתאמה אישית.
    2. הפרוביוטיקה לא "משחזרת" באופן מדויק את אוכלוסיית החיידקים שהתגוררה שם לפני מתן אנטיביוטיקה. נטילת פרוביוטיקה מוסיפה חיידקים ספציפיים. נהבעיה: החיידקים הפרוביוטיים החיצוניים עלולים להשתלט ולהפריע לאלה הטבעיים להתרבות ולהתקיים.
    3. בחירת החיידקים שיופיעו במוצרי-פרוביוטיקה, מושפעת מגורמים שונים. למשל הקלות שבה ניתן לגדל זנים מסויימים בתנאי מעבדה על פני אחרים. ואם כבר הזכרתי שיקולים כלכליים, קשה להתעלם מהנתון ששוק תוספי-הפרוביוטיקה העולמי מגלגל כ-40 מיליארד דולרים לשנה.

    המחקר בתחום דינמי, ממש כמו החיים עצמם,

    אני בטוחה שיש עוד תגליות בדרך.

    בינתיים, מודה לחיידקים שלי שהביאוני עד הלום.

    נועה קרן | רפואה סינית ואנפוקו לנשים ונערות  | 052.555.0446 | שליחת ווטסאפ  | שליחת מייל ישירות אלי | לאינסטגרם שלי

    * כל המידע המופיע באתר זה ו/או בכל קישור ו/או הפניה שתתבצע באמצעות האתר, הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות בו "ייעוץ רפואי" ו/או "המלצה לטיפול" ו/או "תחליף לטיפול רפואי אישי" והוא אינו בא במקום טיפול ו/או ייעוץ מקצועי רפואי.

    כתיבת תגובה