נוגדי חמצון ורדיקלים חופשיים

שניהם חומרים שקשורים לתהליכים בגוף.

אז מה ההבדל בניהם? ולמה זה קשור לבריאות שלנו?

ממש בקצרה על רדיקלים חופשיים:

יציבות הוא דבר שהטבע והגוף שלנו תמיד שואפים אליו. דמיינו שולחן עם 3 רגליים, ברור לנו הצורך לחבר לו רגל נוספת. רדיקלים חופשיים הם אטומים או מולקולות בגופנו שמבנה האלקטרונים בו לא יציב. באופן טבעי הם מוכנים "לשדוד" אלקטרונים חסרים/ או "לזרוק" אלקרונים עודפים על כל מי שעובר לידם (חלבונים, שומנים, דנ"א) על מנת להפוך ליציבים.

הבעיה היא, שנוצרת בגופנו תגובת שרשרת מזיקה:

כאשר הרדיקל החופשי שחסר לו אלקטרון > "שודד" אותו ממי שלצידו הוא הופך את ה"נשדד" לרדיקל חופשי > ש"שודד" את מי שלצידו והופך גם אותו ל"רדיקל חופשי שודד"… וכן הלאה. זה לא תמיד מתרחש בדיוק כך בגוף, אך הרעיון הוא שנוצרת תגובת שרשרת מזיקה להגנה ולמערך התיקון הטבעי של הגוף. מהן החדשות הטובות? אפשר למנוע את הנזק אם הגוף מקבל אספקה של אלקטרונים שמאזנים את החסר, מבלי לפגוע באחר.

כאן נכנס ההסבר על נוגדי החמצון:

הנקראים גם אנטי-אוקסידנטים או מעקבי חימצון מגנים מפני רדיקלים חופשיים, יש להם אלקטרונים עודפים והם יכולים לנטרל את הרדיקלים החופשיים. לכן הם מהווים חלק ממערך ההגנה והחיסון של הגוף. הם חומרים טבעיים (מהחי או הצומח) או חומרים המיוצרים על ידי הגוף. הויטמינים וחומצת שומן מסוג אומגה 3 הם קבוצה סוג אנטי-אוקסידנטים שמוכרים לנו.

מה חשוב לדעת, לבריאות שלנו?

מצרפת טיפים על תזונה. ראו בסוף את בכיתוב על הארקה. נושא מרתק.

1. * הרדיקלים החופשיים חיונים לגוף. יש להם חלק בהגנה ותיקון טבעי של הגוף. במצב בו נוצר חוסר איזון בגוף ויש עודף של רדיקלים חופשיים קטילת החיידקים בתהליך הנשימה, בחיבור סיבי הקולגן בעור ועוד.
2. עדיף לצרוך את נוגדי החמצון דרך המזון ולא כתוספי תזונה אלא אם קיימת המלצה מפורשת מרופא מטפל או נטורפת. (למשל הויטמינים A ,D ,E ,K מסיסים בשומן, מה שמקשה על פנוי עודפים מהגוף).
3. כדאי להמנע מאורח חיים שפוגע ביכולת הגוף לייצר חומרים נוגדי חמצון. בניהם: מתח נפשי, זיהום סביבתי, אכילת יתר או חוסר, אכילה של מזונות מטוגנים או מעובדים, עישון, שתיה מופרזת של אלכוהול, קרינה מוגברת פציעה או מצבי דלקת.
4. מזונות המכילים נוגדי חמצון עשויים להשפיע על הסיכון למגר מחלות ולהאט את תהליך ההזדקנות. מדובר על אכילה של פירות וירקות ואגוזים מגוונים.

מזונות שיש בהם נוגדי חמצון: ויטמין C מצוי בברוקולי, פלפל אדום, פירות הדר, תותים (שאינם מרוססים), כרוב וגויאבה. בטא קרוטן מצוי בעגבניה, גזר, דלעת, בטטה, ברוקולי, גמבה, פלפל ירוק, אפרסקים ונקטרינות. ויטמין E מצוי בשמן דגים, שמן צמחי, חיטה, אגוזים, זרעים, ירקות עליים ירוקים, חיטה מלאה, שמן נבט החיטה.  ליקופן מצוי בעגבניה, רסק עגבניות ואבטיח. סלניום מצוי בדגים, בשר אדום, ביצים, עוף, ולצמחוניים דגנים מלאים ושום. פוליפנולים תרכובת שמצויה ב פירות יער (אוכמניות, פטל) דובדבנים, ענבים, תפוחים. ובירקות כמו ברוקולי, כרוב, בצל, פטרוזיליה. כמו כן ניתן למצוא פוליפנול בריכוז גבוה ביין אדום, שוקולד, תה ירוק ושמן זית.

את נוגדי החמצון הללו מומלץ לצרוך דרך המזון, ולא בנטילה של תוספים. ולקבל ייעוץ נטורופתי לגבי המינונים שתואמים את מצב הבריאות שלך.

אפשר לאזן את המטען החשמלי בגוף שלנו גם דרך הליכה יחפים על האדמה. לצפייה בסרטון שמסביר מהי הארקה ומה מחקרים אומרים עליה?

ואצלי באינסטגרם על הארקה: כאן.

לקריאה על הרימון, אנטיאוקסידנט זמין (בעונה) ומשובח. על פרוביוטיקה טבעית, ומתכון קליל לקציצות כרובית טבעוניות ללא גלוטן.

מי שמתעניינת להכיר את תהליך החמצון ומשמעותו. מצורף סרטון מתורגם לעברית (משך הסרטון 4 וחצי דקות).

~ בריאות ~

נועה קרן | רפואה סינית ואנפוקו לנשים ונערות  | 052.555.0446 | 

שליחת ווטסאפ  | שליחת מייל ישירות אלי | לאינסטגרם שלי. 

* כל המידע המופיע באתר זה ו/או בכל קישור ו/או הפניה שתתבצע באמצעות האתר, הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות בו "ייעוץ רפואי" ו/או "המלצה לטיפול" ו/או "תחליף לטיפול רפואי אישי" והוא אינו בא במקום טיפול ו/או ייעוץ מקצועי רפואי.