קטגוריות
חכמת המזרח

3 השאלות

מהו הזמן הנכון ביותר לעשות דברים?
מי הם האנשים הכי חשובים?
מהו הדבר החשוב ביותר?

מסופר על שליט גדול שהאמין, שאם יהיו לו תשובות לשלוש השאלות הבאות ידע ויוכל לנהוג באופן מתאים בכל רגע, ללא קשר לנסיבות החיים. *

3 השאלות שלו היו:

1. מהו הזמן הנכון ביותר לעשות דברים?

2. מי הם האנשים הכי חשובים?

3 מהו הדבר החשוב ביותר?


השליט הפיץ את שלוש השאלות ברחבי הממלכה, והבטיח גמול נדיב במיוחד למי שיספק לו תשובה עליהן. לאחר שלא קיבל תשובות מספקות, נאלץ לצאת ולגלות בעצמו את התשובה.

הוא יצא לפגוש במאסטר חכם וזקן. לאחר שצלח את המסע אל ההר הגבוה, בו התגורר הזקן, הוא פנה אליו בשלושת השאלות. באותה העת, עבד הזקן בגינה שלו. הוא האזין לשליט במלוא תשומת ליבו, אך המשיך לעדור את גינתו בשתיקה. השליט התבונן אל האיש וחשב לעצמו, הזקן נראה עייף מאוד. ואמר: "אני אחפור במקומך זמן מה ואתה תנוח" וכך היה, השליט חפר והמאסטר הזקן נח. 

לאחר מספר שעות, הניח השליט את עת החפירה ואמר לזקן: "אם אינך מעוניין לענות לשאלותי, אעזוב ואלך עכשיו".באותו רגע שאל אותו המאסטר: " האם שמעת משהו?" והביט אל עבר היער. 

לפתע הופיע מתוך היער אדם, שמעד תוך כדי הליכה ואחז בבטנו. המאסטר והשליט רצו לקראתו וברגע שהגיעו אליו הוא צנח על האדמה. הם ראו שהאיש מדמם, היה לו חתך עמוק בבטן. השליט ניקה את הפצע, והשתמש בחולצה שלו לחבוש את הפצוע. ה

פצוע פקח עיניו וביקש מים. השליט רץ לעבר הנהר הקרוב והביא לפצוע מים. לאחר שלגם אותם הוא נפל לשינה. השליט והמאסטר הזקן סחבו את האיש לבית המאסטר והשכיבו אותו על המיטה. עתה היה גם השליט תשוש ונרדם. 


למחרת בבוקר כשהתעורר השליט, עמד מעליו האיש הפצוע והביט בו בתשומת לב. "סלח לי" אמר הפצוע. השליט התרומם: " לסלוח לך? על מה?" והאיש הפצוע ענה: "מעולם לא נפגשתי איתך, אבל ראיתי בך אויב שלי. במלחמה האחרונה הרגת את אחי והחרמת את הרכוש של משפחתי. אני ביקשתי נקמה עבור המשפחה שלי ונשבעתי להרוג אותך. אתמול חיכיתי ביער שתשוב מההר ואוכל סוף סוף להתנקם בך. חיכיתי זמן רב, ומאחר ולא ירדת, יצאתי מהיער לחפש אחרייך, אך השומרים שלך ראו אותי ופצעו אותי אנושות. הצלחתי להימלט, אך אם לא היית מטפל בי היית מת. התוכנית שלי היתה לרצוח אותך, אך אתה הצלחת את חיי. אני מבויש ומלא הודייה. בבקשה, האם תועיל לסלוח לי?".


השליט היה המום, "זה טוב לדעת שהשנאה שלך הסתיימה. כשאני מאזין לסיפור שלך, גם אני מצטער על הכאב שגרמתי לך ולמשפחתך. מלחמה היא נוראית. אני סולח לך ומחזיר לך את אדמותיך. בוא נהיה חברים מעתה והלאה". 
השליט הנחה את שומריו ללוות בביטחה את האיש לביתו ואז פנה למאסטר ואמר: "עלי לעזוב את ההר. אני אמשיך ואחפש אחר התשובה לשאלותיי, אולי יום אחד אמצא אותן. להתראות". 

המאסטר צחק ואמר: "הוד רוממותך, השאלות שלך נענו כבר". "למה אתה מתכוון?" שאל השליט?

"אם לא היית עוזר לי אתמול בגינה, לא היית מתעכב לחזור הביתה, כך שבאותו הזמן היה זה נכון ביותר עבורך לעדור את אדמתי. והאדם הכי חשוב היית אני – האדם שהיית עימו. והדבר החשוב ביותר היה לעזור לי.

אחר-כך כשהגיע הפצוע, הזמן החשוב ביותר היה כשטיפלת בו ובפצע שלו, אחרת היה מת ולא היתה מתממשת הסליחה והחברות הזו. הוא היה האדם החשוב ביותר באותו הרגע והדבר החשוב ביותר לעשות היה לטפל בפצע שלו. 

הרגע הנוכח, הרגע ההווה הוא הרגע היחיד. האדם החשוב ביותר הוא תמיד האדם אשר לצידך. הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לגרום אושר למי שלצידך. מה יכול להיות פשוט יותר או חשוב מכך?"השליט השתחווה בהוקרת תודה ועזב את המקום. 

~ * ~

הסיפור מדגים עקרון מעולם הבודהיזם של נוכחות ברגע. עיסוק בעבר או במה שיהיה לא מועיל לנו ולרב מעורר סבל וקושי.

מומלץ לקחת דקה של נשימה בעיניים עצומות. לחוש מה עולה הרגע. להודות על מה שיש לנו.

לקריאה נוספת: אי-עשייה יופיו של הוואבי סאבי, למה כואב לי בגוף? ואיך לסגל התבוננות חדשה על דברים.

* הסיפור מופיע לקראת סופו של הספר Reflection on the moon on water ספר על טיפול בא.נשים ברפואה הסינית.

נועה קרן | רפואה סינית ואנפוקו לנשים ונערות  | 052.555.0446 | שליחת ווטסאפ  | שליחת מייל ישירות אלי

* כל המידע המופיע באתר זה ו/או בכל קישור ו/או הפניה שתתבצע באמצעות האתר, הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות בו "ייעוץ רפואי" ו/או "המלצה לטיפול" ו/או "תחליף לטיפול רפואי אישי" והוא אינו בא במקום טיפול ו/או ייעוץ מקצועי רפואי.

כתיבת תגובה